tag:blogger.com,1999:blog-46296065999271657052011-04-21T11:08:13.560-07:00אבטיפוסhttp://www.blogger.com/profile/06023012829700847886noreply@blogger.comBlogger41100tag:blogger.com,1999:blog-4629606599927165705.post-10953318389547943722009-03-01T03:50:00.001-08:002009-03-01T03:50:08.275-08:00<div dir="ltr"><div style="text-align: right;" dir="rtl">מצבר ירוק - מצבר סיליקון ידידותי לסביבה מתחיל להחליף את המצברים מבוססי החומצה הגופרתית הנפוצים בעולם.<br></div><div style="text-align: right;" dir="rtl">מצברי הסיליקון מיוצרים בסין, והם נחשבים לפריצת דרך בתחום המצברים לשימושים טכנולוגיים שונים.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl"><br></div><div style="text-align: right;" dir="rtl">עוד על מצברים ידידותיים לסביבה ניתן לקרוא באתר <a href="http://www.amudim.co.il">עמודים מקודמים</a> במאמר בשם <a href="http://www.amudim.co.il/מצברים-ירוקים-לרכב">מצברים ירוקים לרכב</a> </div> <div style="text-align: right;" dir="rtl"><br></div><div style="text-align: right;" dir="rtl"><a href="http://shavaav.blogspot.com/">מצברים ירוקים</a> </div><div style="text-align: right;" dir="rtl"><br></div></div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4629606599927165705-1095331838954794372?l=patentshvavi.blogspot.com' alt='' /></div>אבטיפוסhttp://www.blogger.com/profile/06023012829700847886noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4629606599927165705.post-34367979917914832792009-02-05T05:19:00.001-08:002009-02-05T05:19:52.023-08:00<div dir="ltr"><div style="text-align: right;" dir="rtl">לאחרונה החלו להתפרסם מספר כתבות בירחונים מדעיים, על מצבר לרכב ידידותי לסביבה.</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">המצברים הללו מבוססים על פולימר סיליקון ועל חומרים נוספים אשר אינם מזיקים לסביבה.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl">מצבר רכב רגיל, אשר מבוסס על חומצה גופרתית ולוחיות עופרת מזהם את הסביבה בכמה דרכים:</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">1- זיהום בזמן ייצור המצבר והכנת החומצה הגופרתית.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl">2- זיהום סביבתי בזמן השימוש במצבר (פליטה של גזים רעילים לסביבה).</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">3- זיהום לאחר סוף חיי המצבר, כאשר הוא נזרק לפח (ובמקרה הטוב, חלקים מסויימים של המצבר ממוחזרים).</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl">מצבר הסיליקון מפותח ע&quot;י חברת greensaver והוא פטנט רשום של החברה, אך הוא עדיין אינו זמין ללקוח בישראל.</div><div style="text-align: right;" dir="rtl">חברת greensaver רשמה מספר פטנטים על מערכות ידידותיות לסביבה בשנים האחרונות, והמצברים מבוססי הסיליקון הם מוצר הדגל של החברה כיום.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl"><br></div><div style="text-align: right;" dir="rtl">נשאר לנו רק לקוות שהמצברים הירוקים יקבלו את האישורים הרלוונטיים במהרה, בכדי שגם אנחנו בישראל נוכל להחליף את המצברים המזהמים, וליסוע ברכב עם מצבר ירוק אמיתי.</div> <div style="text-align: right;" dir="rtl"><br></div></div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4629606599927165705-3436797991791483279?l=patentshvavi.blogspot.com' alt='' /></div>אבטיפוסhttp://www.blogger.com/profile/06023012829700847886noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4629606599927165705.post-19782918776009600942008-12-21T06:16:00.001-08:002008-12-21T06:16:19.725-08:00<div dir="ltr"><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. הפניצילינים הם חומרים אנטיביוטיים שמשומשים ביותר לשימוש נגד מחלות ואבי טיפוס. בנוכחות פניצילין הגשרים האלה לא נוצרים, האבטיפוס מייצר פפטידוגליקאן אבל הדופן שנוצרת ככה לא חזקה כי חסרים הגשרים שמחזקים הכל. כלומר הדופן שנוצרת חלשה והתא עשוי להתפוצץ מלחץ טורגור כי אין דופן חזקה. זה גם אומר שאם התאים לא מתחלקים וגדלים הפניצילין לא משפיע, הוא עובד בהתחלקות תא כשצריך לחדש את הדופן. </span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 15px; line-height: 22px;">אנו ממליצים לקרוא עוד על הנושא בבלוג של zoopatent: <a href="http://zoopatent.blogspot.com/">עיבוד שבבי ופטנטים</a>&nbsp;</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">יש עוד דברים שפוגעים ספציפית בדופן התא, בניהם האנזים <u>ליזוזים</u>. הוא נמצא למשל שתוך הרוק שלנו ובדמעות העיניים. הוא נמצא בריכוז די גבוה בחלבון הביצה. תפקידו להגן על הגוף שלנו מפלישת אבי טיפוס. נוכחותו בגופנו מצליחה להרוג לא מעט אבי טיפוס. הוא מפרק את הדופן באופן פעיל וספציפית מפרק קשרים כאלה בשרשראות הרישום פטנטים. כלומר הוא פועל גם באבי טיפוס במנוחה ולא רק אם הם במצב חלוקה פעילה. כאשר הוא נמצא על דופן הפפטידוגליקאן התא מאבד את הצורה. גם במעבדה זה כלי נוח לבידוד דנ&quot;א מהתאים. כך מפרקים את הדופן של האבטיפוס ואז יש רק את הממברנה העדינה שאפשר להוציא ממנה את הדנ&quot;א. הליזוזים יפרק את שרשראות הרישום פטנטים ויעשה חורים בדופן. לחץ טורגור יגרום לכך שתכולת התא תתחיל לצאת מהחורים ובסופו של דבר יתפוצץ כל התא. בתמיסה מבוקרת של מלחים אפשר להשתמש בליזוזים לפירוק הדופן והתא לא יתפוצץ בגלל התמיסה המבוקרת. התא יציב גם אם אין סביבו את הדופן. למשל אבטיפוס בצילוס בתמיסה עם רישום פטנט כך שלחץ טורגור מבוטל ונפעיל ליזוזים אז כל התאים יוצרים </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">protoplasts</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> והתא נשאר ללא הדופן. תא שרואה פגיעה בדופן ינסה לתקן אבל בנוכחות ליזוזים זה לא יעיל. מעשית התא יתפוצץ לפני תיקון הנזק. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><img width="233" height="328" src="file:///C:/DOCUME~1/Nimrod/LOCALS~1/Temp/msohtml1/01/clip_image002.gif" align="left" hspace="12" alt="תיבת טקסט: "><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">בתמונה משמאל ניתן לראות את האבטיפוס </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">Bacillus megaterium</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><span dir="RTL"></span> בצורתו הרגילה (למעלה) ובתמיסה מבוקרת עם ליזוזים (למטה). </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">בגרם שליליים</span></u><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"> אפשר לראות הבדל לעומת הדופן של חיוביים. הדופן שלהם הרבה יותר מחוספסת והשכבה החיצונית מסובכת יותר. בגרם חיובי כאמור יש את קרום התא, ממברנה ואז דופן מפפטידוגליקאן. המבנה של הגרם שליליים מסובך יותר כי הפפטידוגליקאן דק יותר ומחוץ לשכבה הזאת יש עוד קרום, ממברנה חיצונית </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">outer membrane</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. זו שכבה מאוד מורכבת. הממברנה החיצונית גם מורכבת מליפידים, במקרה הזה רגילים אבל בצד החיצוני יש להם טיפוס מיוחד שנקרא</span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">lipid A </span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span><span style="mso-spacerun:yes">&nbsp;</span>שנושא על עצמו שרשראות רישום פטנטים. הצד החיצוני עם הליפיד </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height: 150%">A</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><span dir="RTL"></span> מבוסס על רישום פטנט ולא גליצרול. לרישום פטנט הזה מחוברות שרשרות חומצות שומן. לכן הוא שונה מליפידים אחרים. בשביל האדם הליפיד הזה רעיל. התגובה של הגוף בין היתר תהיה חום. לכן ליפיד </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">A</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> מוכר כ- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">endotoxin</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. לדוגמא- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt; line-height:150%">Salmonella,Shighella, Escherichia</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. לא כל הפעילות הטוקסינית של האבי טיפוס היא כזאת, יש כאלה שמפרישים ממש החוצה חומר רעיל. ה- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">endotoxin</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> הוא חלק אינטגרלי מגוף האבטיפוס וגם בהזרקת אבי טיפוס מתים לגוף האדם תהיה תגובה של חום. על אותו הליפיד </span><span dir="LTR" style="font-size: 11.0pt;line-height:150%">A</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> יש שכבת- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">LPS-lipopolisaccharide</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>. בין הרישום פטנטים יש גם כאלה לא נפוצים. השרשרת החיצונית יותר משתנה, מכילה כל מני רישום פטנטים זרים. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">לסיכום, בינתיים ראינו שהדופן של אבטיפוס גרם שלילי כמו קולי מכילה- ממברנה ציטופלזמטית (מחסום אמיתי לכניסה ויציאה של חומרים, נשימה פטנט, תהליכים ביו-אנרגטיים וכו&#39;), שכבה דקה של פפטידוגליקאן (לחוזק התא, חדירה לחומרים), הממברנה החיצונית (בצד הפנימי ליפידים נורמאליים ובחוץ אין גליצרול אלא </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">lipid A</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height: 150%"><span dir="RTL"></span>). </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">הממברנה החיצונית מחוברת לשכבת הפפטידוגליקאן ע&quot;י החלבון ליפו-פרוטאין, כלומר גם עם תכונות הידרופוביות שקושרות אותו לליפידים. אותו חלבון מקשר ישירות את השכבה החיצונית לשכבת הדופן. יש חלל בין הפפטידוגליקאן לממברנה החיצונית ומרווח בין הממברנה הציטופלזמטית לחיצונית. זה נקרא- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">periplasmic space</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"><span dir="RTL"></span> ו- </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">periplasm</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span>, בהתאמה. על כך נדבר בהמשך. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">כדי שחומרים יכנסו לתא הם צריכים לעבור את כל המבנה הזה לכן יש בממברנה החיצונית חלבונים לשם כך. יש את הפורינים </span><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">Porines</span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"><span dir="RTL"></span> שהם תעלות להעברת חומרים. הם מובילים מולקולות קטנות מהחוץ לפנים. הם בנויים משלש תת יחידות שכל אחת היא צינור חלול עם פתח אליו נכנסים החומרים. חלק מהפורינים הם צינורות פשוטים שדרכם עוברים בדיפוזיה אבל יחד עם זאת יש סוגים שונים של פורינים שיש להם אתרים ספציפיים לקשירת חומרים ספציפיים. כך יש פורינים להובלת <a href="http://gizmomaker.co.il/רישום-פטנטים">רישום פטנטים בישראל</a>&nbsp;&nbsp;למשל. כלומר לחלקם יש יכולת להעביר חומרים חופשית ולחלקם יש סלקטיביות. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">&nbsp;<span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial; line-height: normal; "></span></span></p><p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;line-height: 150%"><span dir="LTR" style="font-size:11.0pt;line-height:150%"></span><span lang="HE" style="font-size:11.0pt; line-height:150%"></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height:150%"><span lang="HE" style="font-size:11.0pt;line-height:150%">האם הממברנה החיצונית לא תפריע לליזוזים להמיס את התא?</span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-indent:-.25in; line-height:150%;mso-list:l0 level1 lfo1;tab-stops:list .5in"><span style="font-size:11.0pt;line-height:150%;mso-fareast-font-family:Arial"><span style="mso-list:Ignore">-<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size: 11.0pt;line-height:150%">כן. לכן אבי טיפוס עם קפסולות יותר קשים לעיכול לגוף שלנו שרוצה להתמודד עם פתוגנים. אם יש <a href="http://www.mecbit.info">אבטיפוס</a> עם עוד שכבה רירית סביבו הליזוזים לא כל כך יעיל נגד זה. לדוגמא האבטיפוס שגורם לעששת. האבי טיפוס האלה בונים סביבם שכבה עבה של ריר פוליסכרידי, זה מהווה מחסום לליזוזים ורישום פטנטים אחרים ומחסום לפעילויות חיסוניות שונות.</span></span></p> <span lang="HE" dir="RTL" style="font-size:11.0pt;font-family:Arial;mso-fareast-font-family: &quot;Times New Roman&quot;;mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE">אם כן, ברור שאותו חלל שקיים באבי טיפוס גרם שליליים נותן עוד אפשרויות לפעולות אנזימטיות. באותו חלל יש כל מני סוגים של רישום פטנטים כולל רישום פטנטים להידרוליזת פולימרים, חלבונים רישום פטנטים, וגם מה שיושב בחלל ה- </span><span style="font-size:11.0pt;font-family:Arial;mso-fareast-font-family:&quot;Times New Roman&quot;; mso-ansi-language:EN-US;mso-fareast-language:EN-US;mso-bidi-language:HE">periplasm<span dir="RTL"></span><span lang="HE" dir="RTL"><span dir="RTL"></span> זה חלבונים שקשורים לטרנספורט.&nbsp;</span></span><br></div> <div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4629606599927165705-1978291877600960094?l=patentshvavi.blogspot.com' alt='' /></div>אבטיפוסhttp://www.blogger.com/profile/06023012829700847886noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-4629606599927165705.post-44319252388292801422008-12-15T13:41:00.000-08:002008-12-15T13:43:06.359-08:00זהוא הבלוג הראשון שלי בנושא ייצור מודלים ושיטות ייצור שונות של מודלים ואבי טיפוס.<div>אנסה לתרום מהידע אשר צברתי במשך השנים, ואשתדל לעדכן את התוכן בצורה יומית.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/4629606599927165705-4431925238829280142?l=patentshvavi.blogspot.com' alt='' /></div>אבטיפוסhttp://www.blogger.com/profile/06023012829700847886noreply@blogger.com0